היסטוריה

ישנם עדויות על כך שברומא העתיקה, גננים רומאים גידלו ירקות בתוך מבנים העשויים מיריעות וסדינים. בשנת 1500 לספירה, בנו גננים איטלקים מבנים לגידול צמחים טרופיים שהובאו לאיטליה במהלך חזרה ממסעות במקומות שונים בעולם. הראשון שבנה חממה מודרנית היה ג'ו?‏לס צ'ארלס, בהולנד. בשנים שבין 1800 ל- 1850 לספירה, החלו להיבנות חממות תעשייתיות במידות גדולות ובצורה נרחבת באנגליה.

אופן הפעולה

האוויר שבתוך החממה, מתחמם עקב קרני השמש ואינו בורח לבחוץ בגלל חסימתו על ידי המבנה הסגור של החממה. האדמה גם היא מתחממת ועוזרת להתפתחות המקסימלית של הצמחים. הבידוד עוזר גם לחיסכון במים - משקים את הצמחים בכמות מסוימת, שמתעבה בגג החממה ונוזלת חזרה אליהם. בעזרת החממות אפשר לבודד חרקים - הן מחוץ לחממה, כלומר בידוד מזיקים, והן חרקים רצויים, כדוגמת חרקים המאביקים את הצמחים, או מחסלי מזיקים. החממה מעניקה הגנה מפגעי אקלים, כדוגמת סופות חול, ואפשר ליצר בתוכה את האקלים הרצוי לסוג הגידולים בה. כיום בחלק מהחממות משתמשים ביריעת פלסטיק בצבעים מסוימים לשם סינון חלק מקרני השמש המזיקים לגידולים. בזכות החממה ניתן לגדל סוגי ירקות, פירות וצמחים שונים במשך כל השנה, ולא רק בעונות מסוימות.

ישנם שימושים רבים לחממות:

• גידול של פירות וירקות - השיטה העיקרית ביותר שלשמה הומצאה החממה. המטרה היא לגדל פירות וירקות למאכל גם בתקופות שבדרך כלל הפרי או הירק לא צומח בהם.

• גידול פרחים - סוג זה של גידול תופס תאוצה ברחבי העולם בעשור האחרון. החממה עוזרת לגידול של פרחים גם בתקופות קרות שבהן פרחים לא מלבלבים. ישראל היא יצואנית גדולה של פרחים קיציים לאירופה בתקופות הסתיו והחורף.

• גידול עצים - גידול זנים של עצים המידלדלים מן היערות עקב כריתת יתר של עצים על ידי האדם. המטרה היא לגדל בחממה שתילים עדינים של עצים שלאחר שיגדלו מעט, יועברו ליערות, שם ימשיכו לצמוח.